החלב והסידן בראי הרפואה הסינית

 מאות מחקרים בעד צריכה של מוצרי חלב, מאות אחרים נגד. יש כמה סוגים של חלב, אז מה הכי בריא לנו?
אריאלה בגון | 18/5/2010 11:28
 
עד היום פורסמו מאות מחקרים המצדדים בצריכה של מוצרי חלב, ומאות השוללים זאת. 
מה אומרת הרפואה הסינית בנדון?
חלב ומוצריו אינם מוכרים ולא נצרכים כמעט לחלוטין באזורים הכפריים שבסין, ולמרות זאת שיעור חולי האוסטיאופורוזיס שם נמוך במחצית מהיקף המחלה במערב.

איזה חלב להעדיף?
מוצרי החלב הם בעלי אנרגיה נייטרלית וכוללים יתרונות וחסרונות. בין
היתרונות: מחזקים את הצ'י והדם, מטפלים בעצירות על ידי לחלוח המעיים, מטפלים בשיעול יבש על ידי לחלוח הריאות, מועילים לסובלים מאינסומניה. חלב עיזים מומלץ גם לחולי סוכרת.

בין החסרונות של החלב: גורמים לייצור יתר של ליחה ולחות, בעיקר כשהטחול חלש (הפרשות מרובות כמו נזלת, הפרשות וגינליות, פטריות, ציסטות), נפיחות בטנית, יציאות רכות וגזים, פעילות יתר של מערכת החיסון המזהה את חלבון החלב שלא התפרק עד סופו כגורם זר.

החלב מיועד לשמש כמזונו הבלעדי של הילוד בחודשים הראשונים לחייו. במערכת העיכול של הינוק מופרש אנזים הלקטוז, שמפרק את סוכר החלב (לקטוז), ואנזים הרנין שמפרק את חלבון החלב (קזאין). רמת האנזימים הולכת ופוחתת עם העליה בגיל, לכן הקושי בעיכול מוצרי חלב מופיע לעתים בגיל בוגר.

על פי הרפואה הסינית, יש להעדיף מוצרי חלב צאן על פני חלב פרה. הוא דומה יותר בהרכבו הכימי לחלב אם וקל יותר לעיכול, גם לסובלים ממחלות מערכת העיכול וטחול חלש. חלב צאן מכיל פחות לקטוז - כך מופחתת התסיסה במעי הגס הגורמת לאי נוחות בבטן.

חיוניות הסידן
חלב צאן מכיל יותר חומצות שומן קצרות שרשרת בהשוואה לחלב פרה. חומצות אלו קלות יותר לעיכול (חלב פרה שוהה בקיבה בממוצע כשלוש שעות ואילו חלב צאן כחצי שעה). חלב עיזים יעיל לטיפול בפצעים וירליים המתפתחים בפה (אפטות), ועלולים לגרום לדלקות בחלל הפה (סטומטיטיס).

על יעילותו בתחום זה עמדו חוקרים מבית החולים בילינסון ומאוניברסיטת תל אביב. הם הדגירו תאים אנושיים עם הווירוס הגורם לפצעים ממשפחת ההרפס.
לאחר מכן, נחשפו התאים הנגועים לחלב עזים וכ-60% מהווירוס נהרס. בהמשך התברר שהחומר הפעיל בחלב


תוקף את הווירוס בתאים הנגועים ומשמיד אותו, מונע את המעבר שלו לתאים אחרים ולבסוף מביא למותו.

ומה בדבר הסידן? מדובר במינרל חיצוני, חיוני לגוף לבניית עצמות ושיניים, העברת אותות חשמליים במערכת העצבים, התכווצות והרפיה של שרירים, שמירה על רמות תקינות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם, שמירה על משקל תקין ועוד.

נהוג לחשוב שמוצרי חלב הם הספקים העיקריים של סידן לגוף. בשנים האחרונות הוכח מחקרית שרמה גבוהה של זרחן במוצרים מונעת ספיגה מלאה של הסידן, שכן שני המינרלים מתחרים על אותם אתרים.


טחינה ואצות ים
אפשר להגיע לרמה טובה של סידן באכילת מזונות המכילים כמות גבוהה של המינרל, כמו טחינה (1160 מ"ג סידן ל-100 גרם), אצות ים - בין 1100 ל-1400 מ"ג, זרעי דלעת - 1151 מ"ג, עשב חיטה, סרדינים, חרובים, פולי סויה, שקדים וזרעי חמניות.

חלב עיזים מכיל עשרה אחוזים יותר סידן מחלב פרה, ובמחקרים ראשוניים התברר כי ספיגת הסידן שמקורו בחלב עיזים במעיים יעילה במיוחד. כך שהוא תורם גם לחיזוק מסת העצם ולשימורה בילדים, מתבגרים ומבוגרים.

לשיפור ספיגת הסידן בגוף ולחיזוק העצמות מומלץ להרבות באכילת מזונות עשירים בסידן, בפיטואסטרוגנים, הגבלת כמות החלבון מהחי, סביבה חומצית, וביצוע פעילות גופנית הנושאת משקל על העצמות כמו: הליכה, רכיבה, משקולות, או התעמלות אירובית.

כדאי להימנע גם ממצבים המפחיתים ספיגת סידן, כמו מזונות עשירים בזרחן, חלבון מהחי בכמות גבוהה, מזונות עשירים בחומצה פיטית ואוקסאלית, אלכוהול, קפאין, דיאטות דלות קלוריות, תת-ספיגה של שומנים ושלשולים ממושכים, עישון, אלכוהול ותרופות מזיקות.

הכותבת היא מוסמכת ברפואה סינית, קופ"ח לאומית - מחוז צפון

תגובות